תוכניות לימודים
רוח אדם תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית
תכנית הכשרה תלת שנתית ללימודי פסיכולוגיית העצמי
תוכנית לימודים ארבע שנתית
תוכנית לימודים לחברים ועמיתים
 
פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי
מסלול לימודי תעודה ארבע שנתי במסגרת הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה
 
ראש המסלול: ד"ר גבי מן
 
מזכירות התכנית בטלפון: 03-6409902
psychoth@post.tau.ac.il
אתר האינטרנט:
https://med.tau.ac.il/psychotherapy
פייסבוק:
https://www.facebook.com/psychotherapyprogram
 
*******
 
מסלול לימודי המשך ייחודי זה, הינו תכנית של ארבע שנים, ופותח שעריו למחזור השמיני. מטרת התוכנית היא לאפשר  ללומדים בה לרכוש ידיעת עומק שיטתית של פסיכולוגיית העצמי מיסודו של היינץ קוהוט ושל נגזרותיה העכשוויות בפסיכואנליזה. התכנית תסייע לתלמידים לגבש עמדה טיפולית המבוססת על עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית של העצמי, תוך דיאלוג עם גישות פסיכואנליטיות אחרות. התכנית המוגשת הינה יחידת למידה מגובשת של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי.
צוות ההיגוי של המסלול רואה בהתעמקות בהגות התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי הזדמנות לנוכחות אנושית שיש עמה השלכות משמעותיות הן למעשה הטיפולי והן למלאכת היום-יום של החיים, פיתוח היכולת האמפתית של המטפל, תרגול לקיחת אחריות שלו ואתיקה אנושית.
 השיעורים התיאורטיים, ההדרכות בקבוצות קטנות, הסמינרים הקליניים ואף עבודת הסיום, כולם מהווים מצע לגדילה והזדמנות לאיסוף מתבונן של ההתנסות כולה.
התכנית פונה אל מטפלים בעלי ניסיון, אשר פסיכולוגיית העצמי מדברת אל לבם ומאתגרת אותם בחלקיה התיאורטיים, הקליניים והמעשיים, אשר רואים את ההצטרפות אליה כהזדמנות לחולל שינוי בתוכם ובתוך הבית האנושי בו אנו חיים.
למסיימי הלימודים במסלול תוענק תעודה בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי*.
 
 
 
 
 
 
* ראה הדרישות לקבלת התעודה בעמ' 3.
 
1
 
 
קהל היעד:
הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש, שהינם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית, בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהינם בכירים בתחום, בעלי 10 שנות ניסיון לפחות, לאחר סיום התמחות.
הלימודים יתאפשרו לרופאים (MD) ולמטפלים (MA) ממקצועות טיפולים נוספים, שהינם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית, בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב, ושעוסקים בתחום הטיפולי.
 
 
מבנה תכנית הלימודים**:
הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים, הדרכות בקבוצות קטנות, סמינרים קליניים ויתקיימו בימי חמישי בין השעות 14:15-19:45.
הסמינר הקליני החודשי יתקיים באותו יום בין 20:00-22:00.
 
סמינר "התהוות המטפל" יתקיים אחת לחודש לאורך שנת הלימודים הראשונה. 
בין הסמסטרים ובתום שנת הלימודים תתקיים סדנה בהיקף של יום לימודים שלם.
 
קורסים עיוניים:
בכל סמסטר יתקיימו 2 קורסים עיוניים, סה''כ 13 קורסים להשלמת הלימודים. בשנה הראשונה יתקיימו שני קורסים בכל סמסטר, סך הכל ארבעה קורסים בשנה. מהשנה השנייה ואילך, יתקיים בכל אחת מהשנים קורס שנתי רצוף לאורך השנה וקורס סמסטריאלי בכל סמסטר, סך הכול שלושה קורסים בכל שנה.
 
סמינרים קליניים:
 
1. הדרכות קליניות שבועיות:
בקבוצות של כ-3 משתתפים, בהנחיית מדריך מצוות התוכנית. בהדרכות יביאו התלמידים את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון ולהתייעצות. המדריכים יתחלפו אחת לשנה. ההדרכות יתקיימו במהלך הסמסטרים, בחופשת הסמסטר בחורף וכן במשך חודש אחד בחופשת הקיץ.
 
2. סמינר קליני חודשי:
לכלל התלמידים, בהשתתפות צוות המורים והמדריכים ובהנחייתם של ד"ר גבי מן ורענן קולקה. הסמינר יתקיים אחת לחודש, סה"כ  שבעה מפגשים בשנה"ל. בכל מפגש ישמש מקרה קליני של אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות. פורום זה ייחודי למסלול לימודי פסיכולוגיית העצמי בהיותו במה לחקירה משותפת של המורים, המדריכים והלומדים של סוגיות קליניות שונות.
 
**ייתכנו שינויים בתכנית הלימודים.
2
 
3. סמינר  "התהוות המטפל":
בשנה א יתקיים סמינר התהוות, אחת לחודש בין השעות 14:15-15:45. המפגש ייוחד לטיפוח והרחבת תודעת המטפל, והתהוותו כמטפל של פסיכולוגיית העצמי. הסמינר ישמש מסגרת לחקירה משותפת של היות מטפל בהתייצבות אמפתית עבור המטופל.
 
 
4. סדנאות בין-סימסטריאליות:
לכלל התלמידים, תתקיים סדנה בכל שנה במרחב הזמן בין שני הסמסטרים ובסוף השנה. הסדנאות תתמקדנה על נושאים ספציפיים: המטפל כמדיום פסיכואנליטי- הקשבה באזור האהבה- בהנחייתה של  מיכל חזן, גוף-נפש או גופנפש: אי-שניות גוף-נפש בפסיכותרפיה - בהנחיתו של ד"ר יורי סלע, מפגש אינטרדיסציפלינרי - בהנחייתו של ד"ר ארז בנאי והחלום כבית גידולו הלילי של העצמי- בהנחייתה של רחל קלע.
 
 
סגל המורים והמדריכים:
דלית אבן, אלדד אידן, היילי אלון, ד"ר אשר אפשטיין, גליה אריאלי, ד"ר ארז בנאי, חוה ברוך, אורנה גלס, אורנה גפני, אריה גרין, אסתי דינור, שלומית הבר-מושיוב, דפנה הומינר, תמר זיידמן, מיכל חזן, אמינה טייבר, ד"ר עפרה כהן פרידד"ר גבי מן, אורית נוה, ד"ר יורי סלע, מיקי פטרן, ענת פרי, קלאודיה קוגן, רענן קולקה, רחל קלע, ד"ר אלי קריצ'מן, רינת רב-הון, איריס גבריאלי-רחבי, רות שוודרון, מירי שול בקון, אורלי שושני, טלי תמיר-אורון.
 
הדרישות לקבלת תעודה:
בארבע שנות הלימוד, בנוסף לקורסים והסמינרים נדרשת:
  1. החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים מונחים על ידי פסיכולוגיית העצמי לכל אורך תקופת הלימודים.
  2. הצגת מקרים טיפוליים בסמינרים הקליניים.
  3. הגשת עבודת גמר המכילה סיכום-טיפול ודיון תיאורטי המבוסס על גישת הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי.
 
v      הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף בלפחות 75% של שעות הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש.
 
לעומדים בדרישות אלו תוענק תעודה על סיום הלימודים:
בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי
 
 
 
3
 
 
שנה א' – שנה"ל תשע"ח 2017/18
 
 
התהוות העצמיות והתפתחותה – קלאודיה קוגן (סמ' א')
הקורס מציב סיקור נרחב של המושג "עצמי" כפי שהוא מובן ומנוסח בתיאוריה הקוהוטיאנית, ועוסק בשאלת המבניות שלו אל מול העצמיות כישות א-מבנית:
העצמי כתוצר מבני המתפתח ליניארית וכרונולוגית
בחקירת ההיבט המבני של העצמי, נתבסס  על הסכימה ההתפתחותית  שניסח היינץ קוהוט, המתארת את מהלך צמיחת העצמי האנושי לאורך מעגל החיים : עצמי וירטואלי - עצמי גרעיני - עצמי מגובש - נרקיסיזם קוסמי (עצמיות קוסמית)
סכימה זו מתארת עצמי שבנייתו ליניארית וכרונולוגית ,ומתחוללת דרך היענותו  של הזולתעצמי לצרכי העצמי המתפתח בתוך המטריצה האמפתית.  כך למשל "העצמי הקוהסיבי" הוא תוצר מבני ליניארי, המושתת על היענות זולתעצמי מותאמת ורציפה דיה שקדמה להיווצרותו. 
העצמיות כתוצר א-מבני המתהווה מחוץ למימד הזמן והמרחב:
כפי שניתן לראות מהתבוננות בסכימה הנ"ל,  קוהוט הניח בתחילת התהליך ההתפתחותי ובסופו, שתי פאזות ייחודיות -"העצמי הווירטואלי" ו"העצמיות הקוסמית".
אזורים אלה ,הינם בעלי איכות בלתי מוגדרת ,גלומה ואינסופית.
לפיכך, יש יסוד להניח שתיאוריה זו  ראתה את קיומו  של העצמי גם באופנים לא מבניים.
נדון בשני היבטים אלה של העצמי, המבני והא- מבני, דרך קריאה בכתבי קוהוט וספרות פסיכואנליטית מגוונת, חומרים מעולם הפילוסופיה והדגמות מעולם הספרות.
 
 
גלגולו של מושג בפסיכואנליזה – על ה"נרקיסיזם החדש" של היינץ קוהוט – אלדד אידן (סמ' א')
ב-1914 מעלה פרויד את שאלת הנרקיסיזם על סדר היום התיאורטי של הפסיכואנליזה. מה שהניע לכתיבת המאמר היה ניסיון של פרויד לתת מענה למה שראה כמתקפה של יונג על המודל המקורי שלו שהייתה בו אנרגיה נפשית אחת, ליבידינלית. אולם בכתיבת המאמר הוא גם נדרש להיבט חשוב של גלגולי ההתפתחות הליבידינלית, כמו גם לניסיון להבין תסמונות קליניות שאינן נוירוטיות "טהורות", ולפיכך אינן מוסברות די הצורך במונחי התיאוריה עד אותה עת. חשיבות מאמרו של פרויד אינה מתמצה בכך בלבד; ניתן למצוא בו גם את מבשרי התיאוריה המבנית שלו, וכן גרעינים של עיסוק בסוגיות ובמונחים שפותחו מאוחר יותר גם על ידי אחרים –  פסיכולוגית האני, יחסי אובייקט, וכן העצמי. 
הסמינר יוקדש להתחקות אחר התפתחותו של מושג הנרקיסיזם וחלק מגלגוליו בתיאוריה עד ה"נרקיסיזם החדש" של קוהוט, המהווה ניסוח מחדש מרחיק לכת של התיאוריה והפרקטיקה האנליטיות בכללן.  
חומר הקריאה פותח במאמרו של פרויד על נרקיסיזם. בהמשך מופיעה תרומתו של באלינט והתדיינותו עם שאלת הנרקיסיזם הראשוני. אלה יהוו מבוא לכניסה הישירה למאמריו של קוהוט בסוגיית הנרקיסיזם, וכן להרצאות שנתן במחצית שנות ה-70 במכון הפסיכואנליטי בשיקאגו, כשהיה משוקע בפיתוח רעיונותיו לקראת מה שפורסם ב-1977 בספרו השני.  
 
 
4      
 
 
ניגע בהבדלים בין גישותיהם של קוהוט וקרנברג באמצעות התבוננות במקרים קליניים ממרכז אוסטן ריגס, שאוטו קרנברג ופול אורנשטיין דנים בהם, כל אחד מהפרספקטיבה התיאורטית שלו. 
הספרות הפסיכואנליטית במחצית השנייה של המאה העשרים משופעת בעבודות שנגיעתן לנושא הקורס רבה, אולם מפאת קוצר היריעה יוספו למקראת הקורס מאמרים שונים הסוקרים את התפתחות המושג ומציגים גישות אחרות אליו.
 
האמפתיה כיסוד חיוני בריקוד מעגלי: ילד-הורה-מטפל – גליה אריאלי (סמ' ב')
הטיפול בילדים מביא לפתחו של המטפל שאלות וסוגיות מורכבות- שאלות של נוכחות מותאמת, של סטינג, של התמודדות עם תוקפנות ועם תגובות של אטקינג אאוט  של הילד ולעיתים קרובות של הוריו.
סוגיית אחזקת ההורים באופן שמחד אינו מרדד את הורותם, גם כאשר זו אינה "טובה דייה" , ומאידך אינו מתעלם מן הכשלים ואוזר אומץ להתמודד איתם באופן  אמפתי, כזה שיאפשר גם להורים שינוי- היא שאלת מפתח בטיפול בילדים.
בקורס נפגוש סוגיות אלה הן בצד התיאורטי שלהם והן מתוך המבט הקליני של כל אחד, בין הוא מטפל בילדים ובין שהוא ממודד עם שאלות אלה כמטפל במבוגרים או כאדם שעבר תחנות אלו בחייו הוא.
מושגי פסיכולוגית העצמי של משוקעות, אמפתיה, נוכחות מותאמת והיות זולתעצמי על מופעיו השונים יהוו מצע תיאורטי וקליני גם יחד.
 
הלא מודע, העצמי והזולתעצמי – מפסיכואנליזה של דחף לפסיכואנליזה של נוכחות – תמר זיידמן (סמ' ב')
הקורס יבחן את ציר ההתפתחות בין פרויד לקוהוט,  ויעמיק את ההבנה וההמשגה של שתי נקודות המבט התאורטיות האלה. החקירה תעשה סביב שני מוקדים עיקריים: מהי מהות החולי , ומהי מהותה של ההתייצבות הטיפולית האחראית להשבת הבריאות הנפשית.
 
 
 
שנה ב' – שנה"ל תשע"ט 2018/19
 
כיצד מרפאת פסיכולוגיית העצמי? ד"ר עפרה כהן פריד (קורס שנתי)
פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם, גיבורו הכאוב של מודל הדחף הפרוידיאני, אל האדם הטרגי, זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור, החי בשסע קיומי. זהו מעבר מפסיכולוגיה המגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע, ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי, אל פסיכולוגיה הרואה את שיקום וריפוי העצמי, דרך החיפוש אחר וההיענות אל, מטריצה אמפאתית וזמינותם של יחסי זולתעצמי. שיקום העצמי מונח אם כן מעבר לעיקרון העונג ומעבר להסתגלות למציאות, באזורי החדווה של עצמי החי את חייו על פי גרעינו,.המכיל.את.תמצית.שאיפותיו.והאידיאלים.שלו.
מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי נגזר מהנחות יסוד אלו וככזה, הוא גוזר שורה של
מעברים פארדיגמטיים עקרוניים, ביחס למודלים וזרמים אחרים בתוך רוחב יריעתה של ההגות הפסיכואנליטית, בכל הקשור למהות האדם ומהות הסבל האנושי, המקור לכאב ולפתולוגיה,  מהות.הריפוי.וכיצד.מתרחש.תהליך.זה.
הקורס יעסוק ההתבוננות על מהלכים אלו בהתפתחות החשיבה בדבר הגורם המרפא.
5
 
בחלקו הראשון, יעסוק הקורס במיפוי נקודות-מפתח בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית, טרם הופעת פסיכולוגית-העצמי, באשר למה הוא הגורם המרפא. פרישה זו תאפשר את חידוד והבהרת הזווית אותה נטלה על עצמה פסיכולוגיית העצמי בהתייחסותה לסוגיה זו.  בחלקו המרכזי יעסוק הקורס בתרומתה זו של פסיכולוגיית העצמי , תוך דגש על חיבורו האחרון של היינץ קוהוט שיצא לאור בשנת 1984 – "כיצד מרפאה האנליזה?": תפקידה של האמפתיה ושל יחסי זולתעצמי בתהליך הריפוי ; המעבר ממזיגה אמפאתית להדהוד אמפאתי ; התנאים המאפשרים פתיחה של ערוץ אמפתי ועבודה על כשל אמפתי ; התייחסות לסוגיית ההגנות והתנגדות על פי גישת פסיכולוגיית העצמי; המשגתו של קוהוט את הפרוש הטיפולי כיחידה בסיסית המורכבת משני שלבים: א. הבנה ב. הסבר  והתייחסות למשמעותו ותפקידו של כל אחד מן השלבים ; מושג ההפנמה הממירה וכינונם של מבני עצמי.                                     בחלקו השלישי יעסוק הקורס בקריאה מדרשית של תיאורי-מקרה, מבית-מדרשה של פסיכולוגית-העצמי,  במטרה להדגים ולדון מושגים ובעקרונות ריפויים אלו.
 
העברת זולתעצמי – תגלית של העברה – רינת רב-הון (סמ' א')
קוהוט גילה במהלך עבודתו הקלינית, שמטופלים רבים אינם מפתחים העברת דחף קלאסית, אלא העברה נרקיסיסטית, אשר כונתה בהמשך העברת זולתעצמי. האפשרות להיעזר בטיפול נפתחה בפני מטופלים רבים אשר עד לתגלית זו נחשבו כמי שאינם יכולים להיעזר בטיפול.
מדובר בהפעלה מחדש, בתוך ההעברה, של שני צרכי העצמי הבסיסיים; הצורך בנראות והצורך בהאדרה. קוהוט וממשיכי דרכו עסקו בהבנת הנוכחות הטיפולית המאפשרת להעברת זולתעצמי.להיפרש.במלוא.עוצמתה.
הקורס עוסק בהבנת שני צרכי העצמי הבסיסיים ובביטויים בהעברת זולתעצמי, ובשינויים שחלו בתפיסתו של קוהוט את הצורך השלישי, זה של שייכות ותאומות. בנוסף נעסוק בהבנת התהליכים הטיפוליים הנגזרים מהעברת זולתעצמי ביניהם החרדה מרה-טראומטיזציה, הבנת הכשל האמפתי וההפנמה הממירה, מקומו של הפירוש וזיהוי ההיבטים השונים בהעברה, אלה החדשים ואלה החזרתיים. ניעזר בדוגמאות מהקליניקה על מנת להמחיש את התיאוריה.
 
 
ויניקוט וקוהוט - פסיכואנליזה קומפלמנטרית מהפך בתפיסת האדם – מיקי פטרן (סמ' ב')
ויניקוט וקוהוט מכניסים לתוך הפסיכואנליזה את המימד הרוחני של הנפש:  האין סופי  באדם, שאי אפשר לדעת אותו – אפשר רק להיות אותו.  נלמד את ההגות הפרדוקסאלית של ויניקוט ואת המימד "הקומפלמנטרי", בחשיבה של קוהוט, שמאפשרים לפסיכואנליזה לחרוג מעצמה, לגעת במוחלט, באמת החיבור שפתוחה לאדם מעבר להפצעתו כנפרד.
אצל שני ההוגים, שמחוללים טרנספורמציה בתוך הפסיכואנליזה, מודגשת השעיית גבולות, שמאפשרת נגיעה במצע הרוחני של הנפש – בפוטנציאליות -  וכך את כנון הוויית העצמי מתוך
אי שניות אל תוך חוויה של שלמות.  היכן שהיה בפסיכואנליזה הקלאסית זולת מפענח יודע את האחר, מודגשת אצל ויניקוט וקוהוט נוכחות אינטואיטיבית, פתוחה, נענית, מתחבר
ומאפשרת התהוות של עצמיות.
נדון בנקודות ההשקה ובהבדלים בין ויניקוט לקוהוט , נלבן סוגיות  התפתחותיות וטיפוליות: מקום היצירתיות, התוקפנות, התרבות ומקום האמונה. נראה את התרומה הייחודית של כל
אחד מהם לטיפול הפסיכואנליטי, ונחשוב על האיכויות של המטפל האנליטי שצומח מתוך הגותם.
 
 
6
 
שנה ג' – שנה"ל תש"פ 2019/20
 
 
התמרת התוקפנות – ד"ר גבי מן (קורס שנתי)
קורס זה יעסוק ביישום הקליני של משנתו של קוהוט במפגש עם תוקפנות על צורותיה השונות. נבחין בין אי נחת, כעס, זעם, נרקיסיסטי ואלימות חברתית כמו גם בנטיית העצמי השבור לשקר ולהתפתח בכוון של פרברטי.
בניגוד לדעה הרווחת כי פסיכולוגיית העצמי אינה מתייחסת לתוקפנות, או אינה יודעת כיצד לטפל בה, אנו נבחן את האפשרות של המטפל לטפל בתוקפנות באמצעות  ההבנה שמקורותיה אינם תוצרים של דחף בלבד כי אם של הקשר (קונטקסט)  בלתי מספק ואי הענות הולמת לצרכי העצמי. לעיתים התוקפנות נראית לכאורה כביטוי של קוהסיביות העצמי ויש לה איכויות גרנדיוזיות. אנו נראה שלמעשה ביטויים אלה הינם סימן לשברו של העצמי, זה שהאידיאלים שלו קרסו ותוקפנותו היא אמצעי להגנה עצמית מפני חוסר אונים. לקיחת אחריות מצד המטפל ואומץ לב הינם מפתח  לאפשרות להתמיר תוקפנות לאסרטיביות בריאה, ושיפוטיות לחמלה. גישה טיפולית זו עושה מקום  לסבל הגלום בתוך התוקפנות ובמופע הפרברטי.
 
טראומה, דיסוציאציה ואמפתיה – אורית נוה (סמ' א')
הדיסוציאציה היא אחת הדרכים היצירתיות ביותר של הנפש להתמודד עם טראומה. באמצעותה,  ההתרחשות הבלתי נסבלת, בשלמותה או בחלקיה, כמו גם חלקי עצמי בלתי נסבלים, נדחקים אל מחוץ לתודעה.  גם העדר והזנחה שאינם מקבלים הכרה נשארים שקופים ומנותקים, וחלקי עצמי נשארים ללא קיום, מחשבה או מילים.  כך נוצרים שני זרמי תודעה שאינם נפגשים וכך, ילד במצב זה,  יחיה מבלי לחוות חלקים בנפשו.
הקורס יתמקד בהבנת התהליכים הנפשיים המורכבים בהתמודדות עם טראומות שונות ובאמפתיה כערוץ טרנספורמטיבי, דרכו ניתן בטיפול,  להיות במגע עם החומר הנפשי המנותק, הגולמי, חסר הצורה וחסר המילים, בדרך לאיחוי והתהוות העצמי. 
 
 
ההקשבה האנליטית – הזיקה בין קוהוט לביון – טלי תמיר-אורון (סמ' ב')
במרחב התיאורטי והקליני הפסיכואנליטי קוהוט וביון הם מההוגים הרדיקלים והאניגמטיים ביותר.
אני רוצה להזמין אותנו בקורס ברוח החשיבה הקוהוטיאנית-ביוניאנית לחקור יחד את האין סופיות של ההקשבה האנליטית.  בפסיכותרפיה ובאנליזה כאחד.
פרויד במאמרו החשוב והמרכזי על ה'לא מודע' מ 1915 מדגיש את האין סופיות של הלא מודע
(The processes of the system Ucs. are timeless; i.e. they are not ordered temporally, are not altered by the passage of time; they have no reference to time at all.)
קוהוט וביון כל אחד מהם בדרכו הייחודית מנחה אותנו  להקשיב אנליטית לאינסופיות הנפשית של האנשים שאנו מטפלים בהם. הם מתארים את  הדרך שעל המטפל לעשות כדי להבין את העולם הנפשי הפנימי הייחודי מאוד של מטופליו. נעמיק בקריאה שלהם ובזיקה המיוחדת המתקיימת ביניהם. נבין לעומק את ההקשבה האמפתית של ביון לתחביר הנפשי הפסיכוטי,
 
7
 
את החקירה המתמשכת שלו להבנה מתוך קליטת הרשמים החושיים והאפשרות לשהות באי ידיעה. נעמיק באפשרויות המתפתחות שלנו כמטפלים בפסיכולוגיית העצמי להקשבה אמפתית-אנליטית לרבדים הנפשיים המודעים והלא מודעים. לאורך הקורס נקרא בכתבים ובסמינרים הקליניים של קוהוט וביון, ונקשיב מתוך הדוגמאות הקליניות של עבודתם לאופן בו הם חושבים ויוצרים את הקשבה האנליטית לעולם הנפשי של מטופליהם. נקשיב כך גם למטופלים שלנו מתוך עבודה משותפת על דוגמאות קליניות מטיפולים שלנו.
 
 
שנה ד' – שנה"ל תשפ"א 2020/21
 
על הסובייקטיביות והעצמיות – היסודות ההיסטוריים והפילוסופיים של פסיכולוגיית העצמי – רענן קולקה (קורס שנתי)
מטרת הקורס הינה להניח בפני התלמידים את המסד האידיאי של הופעת פסיכולוגיית העצמי על במת הרעיונות של הפסיכואנליזה. הקורס יבחן את ההקשרים ההיסטוריוסופיים מחוץ לפסיכואנליזה ובתוכה אשר היוו את המצע להופעת פרדיגמת העצמי של היינץ קוהוט.
הקורס יעסוק בסוגיות הפסיכואנליטיות בהשקתן לשאלות עקרוניות של הקיום הנפשי, ויבקש להניח את יסודות הלמידה של מכלול התכנית הארבע-שנתית. הסמינר יושתת על הוראת המנחה ועל קריאה מודרכת של פסיפס מדגים של ספרות מקצועית מתאימה.
לצד הנגיעה בנושאי יסוד עקרוניים, יפגיש הקורס את התלמידים עם היכרות סכמטית של מכלול עבודתו של קוהוט ונקודות ציון באבולוציה של הפרדיגמה הקוהוטיאנית; וזאת באמצעות עבודות מדגימות של דרך חשיבתו לאורך השנים, ולאו דווקא דרך המאמרים המכריעים של הקורפוס הקוהוטיאני, עבודות שיוצגו במסגרת כל מרכיבי התכנית.
 
 
יצריות ויצירתיות – על מקורות האנרגיה האנושית – ד"ר אשר אפשטיין (סמ' א')
האנרגיה הליבידינלית החותרת אל סיפוק, וגרעיני העצמיות החותרים אל מימוש – יפרשו בקורס את שני צירי ההתפתחות האנושית. ההנעה האנושית שמקורה ברקמה ביולוגית יצרית דוחפת לצד הנעה של מטרות אידיאליות בעלות עצמה מושכת ממעל. הקונפליקט המהותי בין יצריות ותרבות יושווה להתקיימות העצמי במעברה המתמיד בין מבנה מגובש לבין לכידות נטולת צורה.
 
 
אמפתיה, אתיקה והתנועה לתוך האחר – איריס גבריאלי רחבי (סמ' ב')
הקורס יעסוק בהצעה הגורסת כי אתיקה ואמפתיה הנן  יחידת הוויה אחת.
האמפתיה זקוקה לאתיקה כדי להצליח להתקיים, הלכה למעשה, ואילו האתיקה זקוקה לאקט
האמפתי כדי שיהיה לה תוקף של ממש, מעבר למטפיזי.
הפסיכואנליזה למן הראשית עסקה בשאלת ההקשבה לתוך-מתוך עולמו הפנימי של המטופל. גם אנחנו נעסוק בשאלות אלה: מה פרוש הביטוי "הקשבה אמפתית" וכיצד מתקיימת התנועה האתית-אמפתית לתוך האחר.
לצורך דיון בשאלות אלה נקרא בעיקר טקסטים של עמנואל לוינס, טקסטים של היינץ קוהוט, של רענן קולקה ותיאורטיקנים נוספים כמו פרויד, ויניקוט, מייקל אייגן ופונטליס, ככל שיתיר לנו הזמן.
 
8
 
רשימת תפוצה
לקבלת חומר ועדכונים מפעילות האיגוד, מלא את הדו”אל שלך ושלח
ליצירת קשר 
050-5419907, email
או השאר פרטיך ונחזור אליך

 
                                                                                                                                ת.ד. 115, משגב דב 7686700. טלפון: 050-541-9907  דוא"ל: elinoarx@netvision.net.il

Header images: Jean Metzinger, 1907, Paysage coloré aux oiseaux aquatique,oil on canvas, 74 x 99 cm, Musée d’Art Moderne de la Ville de Paris
________________________________________________________________________________________________________________________________________________

עיצוב: יונה קדרון - גרפיקלי | הקמה: סטודיו רותם-בר: rotembarstudio.com
לייבסיטי - בניית אתרים