תוכניות לימודים
רוח אדם תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית
תכנית הכשרה תלת שנתית ללימודי פסיכולוגיית העצמי
תוכנית לימודים ארבע שנתית
תוכנית לימודים לחברים ועמיתים
פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי
מסלול לימודי תעודה ארבע שנתי במסגרת הלימודים המתקדמים בפסיכותרפיה של אוניברסיטת תל-אביב

ראש המסלול: ד"ר גבי מן
אתר האינטרנט:
https://med.tau.ac.il/psychotherapy
*******
תכנית לימודים ייחודית ומקיפה בת ארבע שנים, הפותחת שעריה למחזור שישי. מטרתה לאפשר  ללומדים בה לרכוש ידיעת עומק שיטתית של פסיכולוגיית העצמי מיסודו של היינץ קוהוט ושל נגזרותיה העכשוויות בפסיכואנליזה. התוכנית תסייע לתלמידים לגבש עמדה טיפולית המבוססת על עיקרי התיאוריה הפסיכואנליטית של העצמי, תוך דיאלוג עם גישות פסיכואנליטיות אחרות.
התכנית המוגשת הינה יחידת למידה מגובשת של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי.
צוות ההיגוי של המסלול רואה בהתעמקות בהגות התיאורטית של פסיכולוגיית העצמי הזדמנות לנוכחות אנושית שיש עמה השלכות משמעותיות הן למעשה הטיפולי והן למלאכת היום-יום של החיים.
למסיימי הלימודים במסלול תוענק תעודה בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי*.
 
קהל היעד:
הלימודים מיועדים לפסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים העוסקים בבריאות הנפש, שהינם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית, בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב או שהינם בכירים בתחום, בעלי 10 שנות ניסיון לפחות, לאחר סיום התמחות.
הלימודים יתאפשרו לרופאים (MD) ולמטפלים (MA) ממקצועות טיפולים נוספים, שהינם בוגרי תכנית הכשרה בפסיכותרפיה באוריינטציה פסיכואנליטית, בהיקף ובתכנים המקבילים לאילו של התכנית הבסיסית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב, ושעוסקים בתחום הטיפולי.
 
מבנה תכנית הלימודים**:
הלימודים מורכבים מקורסים עיוניים ומסמינרים קליניים ויתקיימו בימי חמישי בין השעות 16:00-19:30. הסמינר הקליני החודשי יתקיים בין 20:00-22:00.
סמינר "התהוות המטפל" יתקיים פעמיים במשך כל סמסטר. 
בין הסמסטרים תערך סדנה אינטרדיסציפלינרית בהיקף של יום לימודים שלם.
מפגשי ההדרכה השבועיים ייקבעו בתיאום עם המדריכים.
 
* ראה הדרישות לקבלת התעודה בעמ' 9.
**ייתכנו שינויים בתכנית הלימודים.
1
 
קורסים עיוניים:
בכל סמסטר יתקיימו 2 קורסים עיוניים, סה''כ 16 קורסים להשלמת הלימודים. בכל אחד מהם יושם דגש על השילוב בין הבנות תיאורטיות לבין העבודה הקלינית.
 
סמינרים קליניים:
 
1. הדרכות קליניות שבועיות:
בקבוצות של כ-3 משתתפים, בהנחיית מדריך מצוות התוכנית. בהדרכות יביאו התלמידים את עבודתם הטיפולית השוטפת לדיון ולהתייעצות. המדריכים יתחלפו אחת לשנה. ההדרכות יתקיימו במהלך הסמסטרים וכן בחופשת הסמסטר בחורף וכחודש בחופשת הקיץ.
 
2. סמינר קליני חודשי:
לכלל התלמידים, בהשתתפות צוות המורים והמדריכים ובהנחייתם של שלומית הבר מושיוב ורענן קולקה. הסמינר יתקיים אחת לחודש, סה"כ  7 מפגשים בשנה"ל. בכל מפגש ישמש מקרה קליני של אחד התלמידים כבסיס להארת הסוגיות התיאורטיות הנלמדות.
 
סמינר  "התהוות המטפל":
לכלל התלמידים, בהנחיית חוה ברוך. הסמינר יתקיים פעמיים בכל סמסטר. המפגש ייוחד לטיפוח והרחבת תודעת המטפל, וישמש מסגרת לחקירה משותפת של חוויות המטפל  בהתייצבותו האמפתית עבור המטופל.
 
סדנה אינטרדיסציפלינרית בין-סימסטריאלית:
לכלל התלמידים, בהנחיית ד"ר ארז בנאי. הסדנה תתקיים במרחב הזמן בין שני הסמסטרים. הסדנה תתמקד במפגש של התאוריה הפסיכואנליטית של העצמי עם דיסציפלינות מדע ותרבות אחרות.
 
 
סגל המורים והמדריכים:
דלית אבן, אלדד אידן, שרי אילן, היילי אלון, ד"ר אשר אפשטיין,  ד"ר ארז בנאי, חוה ברוך, אורנה גלס, אריה גרין, אסתי דינור, שלומית הבר-מושיוב,  דפנה הומינר, נורית הס, צילי זוננס, תמר זיידמן, מיכל חזן,  אמינה טייבר, עפרה כהן פריד, ד"ר גבי מן, אורית נוה, מיקי  פטרן, ענת פרי פיאמנטה, קלאודיה קוגן,  רענן קולקה, רחל קלע,  רינת רב-הון, איריס גבריאלי – רחבי, מירי שול בקון, ד"ר הנרי שור, סילביה שכטר, טלי תמיר-אורון.

 
 
2
 
 
שנה א' – תשע"ד 2013/14
 
 
רציפות ושבר בהגותם של פרויד וקוהוט – פסיכואנליזה סופית ואינסופית בת ימינו –
ד"ר הנרי שור (סמ' א')
הקורס יבחן את התפתחות הגותו של פרויד ביחס לפיתוח פסיכולוגית העצמי על ידי קוהוט, ובמהופך – את התפתחות התיאוריה של קוהוט כשהיא מושמת בהקשרה של התיאוריה הפרוידיאנית הקלסית. נבחן היבטים ביוגרפים של השניים ובהתאמה, את "נקודות המפגש"
שלהם ואת "תחומי ההבדל" ביניהם.
נלמד תחומים נבחרים בהגותו של פרויד, את מגבלותיהם האינהרנטיות וכיצד באופן מסוים הם הצריכו פיתוח נוסף, מה שקוהוט ניסה להיענות לו ו"להגישו".
נדון בטבע השינוי האינהרנטי במעבר הזמן, המעבר מתיאוריה אחת לאחרת ובטבע השינוי המשתמע ממנו ונתפס על ידינו היום. מה הרווח, מה אבד ומה "תחומי ההבדל"? כיצד נשמרת ההמשכיות? האם יש לכך חשיבות ואם כן – מדוע וכיצד? כיצד ממשגים את אי-ההמשכיות וכיצד היא נחווית על ידינו? מהו טבעו של "היסט פרדיגמאטי" ומהו טבעו של "שינוי אבולוציוני"?
הקורס הוא תיאורטי ביסודו, אך הכוונה היא שהמשתתפים יביאו חומר קליני רלוונטי לסוגיות שיידונו.
 
על הסובייקטיביות והעצמיות – היסודות ההיסטוריים והפילוסופיים של פסיכולוגיית העצמי – רענן קולקה (סמ' א')
מטרת הקורס הינה להניח בפני התלמידים את המסד האידיאי של הופעת פסיכולוגיית העצמי על במת הרעיונות של הפסיכואנליזה. הקורס יבחן את ההקשרים ההיסטוריוסופיים מחוץ לפסיכואנליזה ובתוכה אשר היוו את המצע להופעת פרדיגמת העצמי של היינץ קוהוט.
הקורס יעסוק בסוגיות הפסיכואנליטיות בהשקתן לשאלות עקרוניות של הקיום הנפשי, ויבקש להניח את יסודות הלמידה של מכלול התכנית הארבע-שנתית. הסמינר יושתת על הוראת המנחה ועל קריאה מודרכת של פסיפס מדגים של ספרות מקצועית מתאימה.
לצד הנגיעה בנושאי יסוד עקרוניים, יפגיש הקורס את התלמידים עם היכרות סכמטית של מכלול עבודתו של קוהוט ונקודות ציון באבולוציה של הפרדיגמה הקוהוטיאנית; וזאת באמצעות עבודות מדגימות של דרך חשיבתו לאורך השנים, ולאו דווקא דרך המאמרים המכריעים של הקורפוס הקוהוטיאני, עבודות שיוצגו במסגרת כל מרכיבי התכנית.
 
גלגולו של מושג בפסיכואנליזה – על "הנרקיסיזם החדש" של היינץ קוהוט –
ענת פרי-פיאמנטה (סמ' ב')
את השראתו למושג 'הנרקיסיזם החדש' שואב היינץ קוהוט ממאמרו המונומנטאלי של פרויד 'אודות הנרקיסיזם', משנת 1914, ובליבתו הוא נטוע. בקריאתו של מאמר זה נפתח את הסמינר. בהמשך, נעקוב אחר גלגוליו של המושג בכתביהם של מספר  תיאורטיקנים, ונתמקד במהפכה הפרדיגמטית שמחולל קוהוט בחשיבה הפסיכואנליטית, בהעזתו לנסח מחדש מושג יסוד זה.
נסקור את השינויים בחשיבה הפסיכואנליטית, בעקבות השינוי שיצק קוהוט בתפיסת הנרקיסיזם -  מן ההיבט הטופוגרפי, האקונומי, הסטרוקטוראלי והקוראטיבי: נבחן יחד את
 
3
 
המהלך שעושה קוהוט , מהגדרת הנרקיסיזם כשלב התפתחותי על ציר התפתחות הדחף המיני, לעבר הבנת הנרקיסיזם כקו התפתחות בפני עצמו, וכתווך, בתוכו מתרחשת ההוויה הנפשית. נדון בשינוי תפיסת האנרגיה הנפשית, מתפיסה  ביולוגית - פיזיולוגית במהותה -  להבנת הצורך הנפשי כעניין פסיכולוגי- רוחני מובהק. נעסוק בתנועת הפסיכואנליזה מתפיסת הפסיכה כאפרט מנטאלי- מכאני, לתפיסת נפש מטפיזית בעיקרה, שבה לעצמי, ולעצמיות - מרכזיות מכרעת בהבנת החוויה האנושית, זו הקשורה בטבורה לשאלה הנרקיסיסטית. נבחן
את המעבר מתיאוריה טיפולית של טכניקה, לתיאוריה של נוכחות טיפולית, ונתחקה אחר משמעותה של עמדה טיפולית זו, והתופעות ההעברתיות הנלוות אליה. נקנח בהגדרה של פסיכואנליזה תלוית מבט, המפציעה מן  החיבור בינה לבין מטפיזיקה קוואנטית, כפי שמציעים ממשיכיו של קוהוט, ובייחוד, רענן קולקה.
 
 
ראשית והתחדשות העצמיות – מאין אנו באים ולאן אנו חוזרים ונאספים – תמר זיידמן (סמ' ב')
הקורס יעסוק בהבטים שונים של צמיחה והתגבשות עצמיותו של אדם כתלות בהתאמתה האמפתית של הסביבה האנושית אליו. החיבור האחדותי הקיים בין העצמי המתפתח לבין  הזולתעצמי האחראי לקיומו, יפרש לאורך חיי אדם החל  מזיקת התלות הוירטואלית של ראשית  ההתפתחות האנושית עד קבלת חלופיות החיים, והמעבר להיות מצע מקיים חיים עבור הדור הבא.
 
 
שנה ב' – תשע"ה 2014/15
 
העברת זולתעצמי – תגלית של העברה – רינת רב הון (סמ' א')
נקודת המוצא של הקורס הנה, שמטפל הנוטל על עצמו את המחויבות לכינונה של עצמיותו של המטופל באמצעות העברת זולתעצמי, נחווה ע"י המטופל כחלק חיוני מעצמיותו הוא, כלומר כנציגות החיצונית של עצמיותו.
 הקורס עוסק תחילה בצרכי העצמי הדו קוטבי, כפי שהתגלה ע"י קוהוט. צרכי הניראות וצרכי האידיאליזציה ואופן ביטויים בהעברת זולתעצמי. התהליך ההתפתחותי בטיפול מבוסס על התנעתם של צרכי העצמי ,אשר נבלמו בעקבות כשלי העבר, וביטויים בטיפול באמצעות העברת זולתעצמי.
יידונו ההשלכות התיאורטיות והקליניות שיש להבנות אלו: המטפל איננו עוד "המסך החלק" עליו משליך המטופל את עולמו הפנימי באמצעות ההעברה, שאינה נתפסת כנתון קבוע המושלך החוצה. המינוח העברת זולתעצמי מניח שלאופן בו יזהה, יבין, יקבל וישתתף המטפל בהעברת הזולתעצמי, תהיה השפעה מכרעת על מהותה של ההעברה. כלומר שלא נתן
להפריד בין ההעברה לבין הזולתעצמי כלפיו מופנית ההעברה ומכאן המושג העברת זולתעצמי.
הקורס עוסק בהבנת התהליכים הטיפוליים הנילווים להעברת זולתעצמי וביניהם:
*החרדה מרה-טראומטיזציה: התנעתה של העברת זולתעצמי מביאה עמה הן את התקווה העכשווית להמשך התפתחות והן את החרדה מפגיעה חוזרת, כלומר האימה מחזרתיות. בשעת כשל אמפתי, תתעורר החרדה מפגיעה חוזרת ויחד עמה יעלו הביטויים של חרדה זו: זעם, הסתגרות, ציניות וכו'. הדגש הנו על כך שמדובר בתגובה לכשל, ובצורך הנלווה של הכרה בכך.
4
*כדי לאפשר את פרישתה של העברת זולתעצמי במלוא עוצמתה, על המטפל לפגוש את ביטויים של צרכי העצמי בנוכחות מהווה. חומרי הקריאה של הקורס כוללים את ממשיכיו של קוהוט ואת הבנתם הנוגעת לאופייה של נוכחות טיפולית  ייחודית זו.  
חומרי הקריאה של הקורס כוללים גם מספר מאמרים קליניים הממחישים את מרכזיות העברת זולתעצמי.
 
היות זולתעצמי – חקר מרחב הנוכחות של המטפל – מיכל חזן (סמ' א')
היינץ קוהוט הגדיר מחדש את שדה הטיפול הפסיכואנליטי באמצעות המושג אמפתיה, ביכולת האחד (המטפל) לתצפית אותה כינה "אינטרוספקציה מושאלת" לפנימיותו של אחר. מעמדה זו נגזר יחס  שיש בו סגולות ריפוי, אותו המשיג קוהוט  כיחס עצמי-זולתעצמי [self-selfobject] .
המעבר ממודל תיאורטי לפיו יעדו של המטפל היא תובנה של המטופל לזה שבמרכזו איכויות יחס המאפשר תהליכי התהוות של דבר מה חסר (בניה ושיקום העצמי), מעצב מחדש את נוכחות המטפל ואת ההתרחשות בתוכה.
התרחשות בנפשו של המטפל המהווה זולתעצמי למטופל היא יעד לחקירה בקורס ותוגדר כך: המטפל קשוב ובהגדרתו של קוהוט מצוי במשוקעות [immersion] בעולמו הפנימי של המטופל. הוא יוצר תנאים שבהם תותנע ההעברה ומניח לעצמו להיות מופעל בצורה מבוקרת, בשעה שממלא פונקציה נפשית חסרה בעולמו של המטופל.
נושאי הקורס:
1.  התפתחות מושגים פסיכואנליטיים הנוגעים לסוג ההקשבה ולנוכחות זו כגון: קשב צף, טרנספורמציה באגו ובעצמי של המטפל, התמסרות אימהית ראשונית [[Primary maternal preoccupation, תהליכי חלימה [reverie] של המטפל את המטופל ועוד .
2.  דיון בסוגיות תיאורטיות טכניות כמו מידת ההיענות ומידת התסכול האופטימלי הנחוצים לריפוי והשלכותיהן על נוכחות המטפל. 
3. הפרעות נרקיסיסטיות (מבנה הגנתי, פיצול אנכי), השפעתן על תהליכים טרנספורמטיביים אצל המטפל.
4. מצבי העצמי של המטפל והאופנים שבהם המטופל קולט ומהווה זולתעצמי עבורו. חומר הקריאה יעסוק באופנים שבהם המשתתפים משקפים זה את עולמו של זה.
 
בין ביון לקוהוט: האנליטיקאי כקונטקסט מחולל שינוי – ד"ר גבי מן (סמ' ב')
אם כי ביון וקוהוט נמנים על אסכולות תיאורטיות שונות בפסיכואנליזה, התבוננות קרובה מגלה זיקה עמוקה בין התיאוריות שלהם, ובפרט אם מתייחסים למשנתו המאוחרת של ביון. מטרת הקורס היא לדון באספקטים הטרנסנדנטיים המאפיינים את משנתם של קוהוט, ביון וממשיכיו. המושגים שנדון עליהם הם: הזדהות השלכתית מול פונקציה אלפא, רוורי ואמפתיה, מיכל/מוכל מול היות זולת עצמי, אחריות המטפל על תהליך הריפוי, מושג ה-0 של ביון ופוטנציאל אינסופי של התהוות העצמי.
הקורס יתקיים תוך קריאה תלמודית בטקסטים ושימוש בדוגמאות הקליניות של המשתתפים.
 
ויניקוט וקוהוט - פסיכואנליזה קומפלמנטרית מהפך בתפיסת האדם – מיקי פטרן (סמ' ב')
ויניקוט וקוהוט מכניסים לתוך הפסיכואנליזה את המימד הרוחני של הנפש:  האין סופי  באדם, שאי אפשר לדעת אותו – אפשר רק להיות אותו.  נלמד את ההגות הפרדוקסאלית של ויניקוט ואת המימד "הקומפלמנטרי", בחשיבה של קוהוט, שמאפשרים לפסיכואנליזה לחרוג מעצמה, לגעת במוחלט, באמת החיבור שפתוחה לאדם מעבר להפצעתו כנפרד.
 
 
5
 
אצל שני ההוגים, שמחוללים טרנספורמאציה בתוך הפסיכואנליזה, מודגשת השעיית גבולות, שמאפשרת נגיעה במצע הרוחני של הנפש – בפוטנציאליות -  וכך את כנון הוויית העצמי מתוך
אי שניות אל תוך חוויה של שלמות.  היכן שהיה בפסיכואנליזה הקלאסית זולת מפענח יודע את האחר, מודגשת אצל ויניקוט וקוהוט נוכחות אינ
טואיטיבית, פתוחה, נענית, מתחברת ומאפשרת התהוות של עצמיות.
נדון בנקודות ההשקה ובהבדלים בין ויניקוט לקוהוט , נלבן סוגיות  התפתחותיות וטיפוליות: מקום היצירתיות, התוקפנות, התרבות ומקום האמונה. נראה את התרומה הייחודית של כל
אחד מהם לטיפול הפסיכואנליטי, ונחשוב על האיכויות של המטפל האנליטי שצומח מתוך הגותם.
 
שנה ג' – תשע"ו 2015/16
 
 
יצריות ויצירתיות – על מקורות האנרגיה האנושית- ד"ר אשר אפשטיין (סמ' א')
האנרגיה הליבידינלית החותרת אל סיפוק, וגרעיני העצמיות החותרים אל מימוש – יפרשו בקורס את שני צירי ההתפתחות האנושית. ההנעה האנושית שמקורה ברקמה ביולוגית יצרית דוחפת לצד הנעה של מטרות אידיאליות בעלות עצמה מושכת ממעל. הקונפליקט המהותי בין יצריות ותרבות יושווה להתקיימות העצמי במעברה המתמיד בין מבנה מגובש לבין לכידות נטולת צורה.
 
 
התהוות העצמיות והתפתחותה – דפנה הומינר וקלאודיה קוגן (סמ' א')
הקורס מציב סיקור נרחב של המושג "עצמי" כפי שהוא מובן ומנוסח בתיאוריה הקוהוטיאנית, ועוסק בשאלת המבניות שלו אל מול העצמיות כישות א-מבנית:
העצמי כתוצר מבני המתפתח ליניארית וכרונולוגית
בחקירת ההיבט המבני של העצמי, נתבסס  על הסכימה ההתפתחותית  שניסח היינץ קוהוט, המתארת את מהלך צמיחת העצמי האנושי לאורך מעגל החיים : עצמי וירטואלי - עצמי גרעיני - עצמי מגובש - נרקיסיזם קוסמי (עצמיות קוסמית)
סכימה זו מתארת עצמי שבנייתו ליניארית וכרונולוגית ,ומתחוללת דרך היענותו  של הזולתעצמי לצרכי העצמי המתפתח בתוך המטריצה האמפתית.  כך למשל "העצמי הקוהסיבי" הוא תוצר מבני ליניארי, המושתת על היענות זולתעצמי מותאמת ורציפה דיה שקדמה להיווצרותו. 
העצמיות כתוצר א-מבני המתהווה מחוץ למימד הזמן והמרחב:
כפי שניתן לראות מהתבוננות בסכימה הנ"ל,  קוהוט הניח בתחילת התהליך ההתפתחותי ובסופו, שתי פאזות ייחודיות -"העצמי הווירטואלי" ו"העצמיות הקוסמית".
אזורים אלה ,הינם בעלי איכות בלתי מוגדרת ,גלומה ואינסופית.
לפיכך, יש יסוד להניח שתיאוריה זו  ראתה את קיומו  של העצמי גם באופנים לא מבניים.
 נדון בשני היבטים אלה של העצמי, המבני והא- מבני, דרך קריאה בכתבי קוהוט וספרות פסיכואנליטית מגוונת, חומרים מעולם הפילוסופיה והדגמות מעולם הספרות.  
 
 
 
 
6
 
כיצד מרפאת פסיכולוגיית העצמי? – עפרה כהן פריד (סמ' ב')
פסיכולוגיית העצמי עושה את המעבר מן האדם האשם, גיבורו הכאוב של מודל הדחף הפרוידיאני,  אל האדם הטרגי, זה הנושא עימו את יגון העצמי השבור, החי בשסע קיומי. זהו מעבר מפסיכולוגיה המגדירה את מהות הריפוי בהפיכת הלא מודע למודע, ובהתייצבות האני במקום בו שרר הסתמי, אל פסיכולוגיה הרואה את שיקום וריפוי העצמי, דרך החיפוש אחר וההיענות אל, מטריצה אמפתית וזמינותם של יחסי זולתעצמי.
שיקום העצמי מונח אם כן מעבר לעיקרון העונג ומעבר להסתגלות למציאות, באזורי החדווה של עצמי החי את חייו על פי גרעינו, המכיל את תמצית שאיפותיו והאידיאלים שלו. 
מעשה הריפוי על פי פסיכולוגיית העצמי  נגזר מהנחות יסוד אלו.
הקורס יתייחס וירחיב את ההתבוננות על הנחות אלו ועל הנושאים הבאים: תפקידה של האמפתיה בתהליך הריפוי והמעבר ממזיגה אמפתית להדהוד אמפתי; התנאים המאפשרים פתיחה של ערוץ אמפתי ועבודה על כשל אמפתי; התייחסות לסוגיית ההגנות והתנגדות על פי גישת פסיכולוגיית העצמי; מעשה הפרוש על פי פסיכולוגיית העצמי:
 *המשגתו של קוהוט את הפרוש הטיפולי כיחידה בסיסית המורכבת משני שלבים: א. הבנה ב. הסבר.
התייחסות למשמעותו ותפקידו של כל אחד מן השלבים.                                                                                               
 *מושג ההפנמה הממירה וכינונם של מבני עצמי. 
 
הטיפול בילדים מגישת פסיכולוגיית העצמי – טלי תמיר אורון  ואלדד אידן (סמ' ב)
מראשית ימיה של הפסיכואנליזה שאף פרויד כי תגליותיו לגבי ההתפתחות הנפשית המוקדמת ושורשי הפסיכופתולוגיה, שאליהן הגיע דרך שחזורים מתוך האנליזות של מטופלים מבוגרים, יזכו לתימוכין מתצפית ישירה בילדים. הפוביה של האנס הקטן והטיפול בו היוו מענה ראשון למשאלה זו.
אנה פרויד ומלאני קליין התבססו על ממצאיו ותורתו של פרויד כשהניחו את היסודות לאנליזה של ילדים ופיתחו את ההתאמות הטכניות הנדרשות לכך. הן ראו במשחק כלי מקביל לזה
שמלאו האסוציאציות החופשיות של המבוגר, אמצעי ביטוי סמלי לעולמו הפנימי של הילד. ההתרחשויות בהעברה ניצבו במוקד החשיבה והעשייה בתחום זה. עבודותיהן החלוציות שימשו מתווים מרכזיים ובמודיפיקציות קלות הנחו אנליטיקאים של ילדים עד המחצית השנייה של המאה העשרים. עבודתו של ויניקוט בלטה בייחודיותה ובדגשים ששמה על חשיבות הסביבה המגדלת ועל המשחק כמרחב החוויה הסובייקטיבית של הילד.
 עם גילוי העברות הזולתעצמי חולל קוהוט מהפך תיאורטי בתפיסה הפסיכואנליטית של הנפש, התפתחותה ומניעיה.
שינויים אלה הצריכו התאמות ושינויים מקבילים בגישה לטיפול בילדים.  הקורס יוקדש לקריאה של עבודות תיאורטיות הנדרשות לחידושים ולשינויים אלה ולדיון בהן, וכן לדוגמאות קליניות מגוונות שימחישו את המפנה הרדיקלי שהתחולל בפסיכואנליזה של הילד.
 
 
 
7
 
שנה ד' – תשע"ז 2016/17
 
טראומה, דיסוציאציה ואמפתיה – אורית נוה (סמ' א')
הדיסוציאציה היא אחת הדרכים היצירתיות ביותר של הנפש להתמודד עם טראומה. באמצעותה,  ההתרחשות הבלתי נסבלת, בשלמותה או בחלקיה, כמו גם חלקי עצמי בלתי נסבלים, נדחקים אל מחוץ לתודעה.  גם העדר והזנחה שאינם מקבלים הכרה נשארים שקופים ומנותקים, וחלקי עצמי נשארים ללא קיום, מחשבה או מילים.  כך נוצרים שני זרמי תודעה שאינם נפגשים וכך, ילד במצב זה,  יחיה מבלי לחוות חלקים בנפשו.
הקורס יתמקד בהבנת התהליכים הנפשיים המורכבים בהתמודדות עם טראומות שונות ובאמפתיה כערוץ טרנספורמטיבי, דרכו ניתן בטיפול,  להיות במגע עם החומר הנפשי המנותק, הגולמי, חסר הצורה וחסר המילים, בדרך לאיחוי והתהוות העצמי.                                               
 
החלום כבית גידולו הלילי של העצמי – רחל קלע (סמ' א')
בקורס זה נעסוק במקומם של החלומות בחיי הנפש מתוך נקודת מבט התפתחותית הן של האדם והן של הפסיכואנליזה. ננסה לראות את האופן שבו החלומות מספרים את סיפור הנפש ומסייעים לכינונה ולהרחבתה של העצמיות, החל במבט על החלום כדרך המלך אל הלא מודע וכמייצג הדחפים והמשאלות הלא מודעות אצל פרויד  דרך המבט הקלייניאני עליו כביטוי העברתי . בהמשך נעסוק בחלום כמציגו של תיאטרון הנפש ויחסי האובייקט שלה  ונגיע למבט על החלום כמספר את שברו של העצמי ואת אפשרות איחויו ואת הדרך שבה מהווה החלום ניסיון של התארגנות והתמודדות של העצמי.  
הקורס יכלול קריאה של חומר תיאורטי שיקיף את הגישות השונות בהתייחסות לחלום, החל בפרויד וכלה כמובן בפסיכולוגית העצמי. במהלך הקורס נעסוק בחלומות של התלמידים, של מטופלים,  חלומות ספרותיים וחלומות בסרטים, כדי להתנסות בחשיבה חלומית.
 
קוהוט וממשיכיו: הסצנה העכשווית בפסיכולוגיית העצמי –
אסתי דינור ושלומית הבר-מושיוב (סמ' ב')
היינץ קוהוט חולל מהפכה בפסיכואנליזה. הוא ידע שהותיר שדות רבים בלתי חרושים ובלתי זרועים וייעד משימה זו לדורות הבאים אחריו. הוא האמין שהדבר שהוא צריך להנחיל לממשיכיו ,הינה הרוח האמיצה והחומלת בה חיפש להעמיק ולהבין את רוח האדם.הקורס יפגיש אותנו עם ממשיכיו של קוהוט, אשר ניסו להעמיק ולהבהיר את מושגיו, את האופן בו נבדלים מן המושגים המוכרים בפסיכואנליזה, והאופן בו ניתנים ליישום בפרקטיקה הפסיכואנליטית. נתמקד במספר מושגים, נתבונן בהשתנות שלהם לאורך השנים וננסה להדגים את הרלוונטיות שלהם לעבודתנו. בין היתר נעמיק באבחנה בין תסכול אופטימלי לבין הענות אופטימלית או מאפשרת, משמעות הפירוש בתהליך האנליטי, הרטט בין אמפטיה לבין
אותנטיות, נשאל על קיומם של צרכי עצמי נוספים, מעבר לאלה אליהם היפנה קוהוט את תשומת הלב, ועל אופנויות נוכחות המטפל כזולתעצמי. נחשוב על הזכריות והנקביות של העבודה הטיפולית, על המבניות והעל-מבני שלה, ועל הרלוונטיות של הללו לסוגי נוכחות טיפולית.
 
 

 
8
 
 
אמפתיה, אתיקה והתנועה לתוך האחר – איריס גבריאלי רחבי (סמ' ב')
הקורס יעסוק בהצעה הגורסת כי אתיקה ואמפתיה הנן  יחידת הוויה אחת.
האמפתיה זקוקה לאתיקה כדי להצליח להתקיים, הלכה למעשה, ואילו האתיקה זקוקה לאקט
האמפתי כדי שיהיה לה תוקף של ממש, מעבר למטפיזי.
הפסיכואנליזה למן הראשית עסקה בשאלת ההקשבה לתוך-מתוך עולמו הפנימי של המטופל. גם אנחנו נעסוק בשאלות אלה: מה פרוש הביטוי "הקשבה אמפתית" וכיצד מתקיימת התנועה האתית-אמפתית לתוך האחר.
לצורך דיון בשאלות אלה נקרא בעיקר טקסטים של עמנואל לוינס, טקסטים של היינץ קוהוט, של רענן קולקה ותיאורטיקנים נוספים כמו פרויד, ויניקוט, מייקל אייגן ופונטליס, ככל שיתיר לנו הזמן.
 
 
הדרישות לקבלת תעודה - לתלמידים המתחילים לימודיהם בשנה"ל תשע"ד 2013/2014:
בארבע שנות הלימוד, בנוסף לקורסים והסמינרים נדרש:

  1. החזקה של לפחות שלושה טיפולים פעילים מונחים על ידי פסיכולוגיית העצמי לכל אורך תקופת הלימודים.
  2. הצגת מקרים טיפוליים בסמינרים הקליניים.
  3. הגשת עבודת גמר המכילה סיכום-טיפול ודיון תיאורטי המבוסס על גישת הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית של העצמי.
 
הלימודים בכל סמסטר יוכרו רק אם התלמיד השתתף בלפחות 75% של שעות הלימוד ושילם שכר לימוד כנדרש.
 
 
לעומדים בדרישות אלו תוענק תעודה על סיום הלימודים:
בפסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי
 
 
9
 
רשימת תפוצה
לקבלת חומר ועדכונים מפעילות האיגוד, מלא את הדו”אל שלך ושלח
ליצירת קשר 
050-5419907, email
או השאר פרטיך ונחזור אליך

 
                                                                                                                                ת.ד. 115, משגב דב 7686700. טלפון: 050-541-9907  דוא"ל: elinoarx@netvision.net.il

Header images: Jean Metzinger, 1907, Paysage coloré aux oiseaux aquatique,oil on canvas, 74 x 99 cm, Musée d’Art Moderne de la Ville de Paris
________________________________________________________________________________________________________________________________________________

עיצוב: יונה קדרון - גרפיקלי | הקמה: סטודיו רותם-בר: rotembarstudio.com
לייבסיטי - בניית אתרים