חברים יקרים,

השבוע התקיימה הרצאתו המרתקת והיצירתית של שמואל גרזי, במסגרת מפגשי צוותא של האיגוד. שמוליק טווה בפנינו מארג יצירתי של מחשבות ורעיונות, המתבסס על התפיסה לפיה העצמי אינו ישות מבנית אלא התקיימות של זרימה מתמדת . הזרימה הקיומית הזאת, לפי המודל שמציע שמוליק, ניזונה מחוסר השואב אליו את הזרימה כשם שנהר זורם מהמקום הגבוה אל המקום הנמוך.

בוינייטה הקלינית שהובאה בהרצאה, הוצגו התערבויות טיפוליות המצויות במפגש שבין הזרם האינטרסובייקטיבי לבין פסיכולוגיית העצמי, אם כי עליי להודות שאיני היחידה ששמעה צלילים קוהוטיאנים היכן ששמוליק הציע לשמוע צלילים אינטרסובייקטיביים: וכך קיבלנו התייחסויות מעניינות מהקהל ,הרואות את ההתערבות כהנכחת זולתעצמי של תאומות, כאידאליזציה, ועוד מחשבות שונות ויפות שנשמעו שם לרוב.

הדיון שהתקיים לאחר ההרצאה היה מוצלח בעיני במיוחד ואיפשר לקהל להיטיב להכיר את המרצה הכרות בלתי אמצעית : אני מקווה שלא אביך יתר על המידה את שמוליק שקיסמו בצניעותו שאינה מסתירה את יתר סגולותיו, אם אומר שיש בהחלט את מי להכיר וגם כדאי וראוי , וזאת בלשון המעטה...:-)
מיקה כהן חברתנו היקרה, הפליאה להנחות והתדיינותה המצויינת השביחה עוד יותר את איכות המפגש ותרמה מאד להנאה ממנו.

אני שמחה להביא בפניכם כאן את הדיון היפה של מיקה, לא לפני שאודה לחברי הועדה המדעית העמלים ושוקדים על מפגשי צוותא ולכל מי שתרם להצלחת הערב!

להתראות במפגש הבא,
דפנה



דיון- מאת מיקה כהן



הרצאתו של שמואליק גרזי , "משק כנפי העצמי" נוגעת במרחב הביניים שבין אדם לזולתו, בזרימה הבין- הוייתית, ב- inter-being ,בביטול השסע בין האדם לאחר, שמשמעם במילותיו של רענן קולקה, הענקת חווית שלמות, אחדותיות וכוליות, בתוך העצמי האימננטי מחד, וביחסו עם האחר הטרנסצנדנטי ,מאידך. הזרימה כמוה כ"התהוות המותנית" הבודהיסטית, המאפיינת מציאות זורמת, לא קבועה, רגעית ומשתנה, שכל ההתרחשויות שבתוכה דינמיות, מותנות ותלויות הדדית זו בזו. מושג הזרימה, כמוהו כמושג הריקות הבודהיסטי, שאינו משול לאין אלא מגלם בתוכו את כלל הפוטנציאלים הגלומים ביקום : כלל הישים, ההתקיימויות, וההתהוויות שבדרך, שרק מתוך הריקות יוכלו להתממש, להתקיים, להתגלות ולהיוצר. כך גם העצמי האנושי: כדי שיתממש לכדי מיצוי וכינון עצמו כסובייקט, כדי שיוכל לחוות עצמו כיחידה מוצקה ,הרמונית ולכידה בזמן ובמרחב, במילותיו של קוהוט, דרושות לו חוויות מזינות,זמינות,זורמות, מהדהדות, ונמזגות של זולתיעצמי, לאורך כל ימי חייו.
כותרת ההרצאה "משק כנפי העצמי" התחברה בתוכי , באופן אסוציאטיבי עם המיתוס של איקרוס. מעשה בדיידלוס אמן אתונאי מופלא ,אדריכל ופסל נודע לתהילה, שהשליך את גופתו של השוליה שעבד עמו, מעל חומות האקרופוליס, בשל קנאתו בו, על שעלה עליו בכישרונו. בשל מעשהו נכלא דיידלוס עם בנו איקרוס ובחפשו דרך להמלט מכלאו, החליט להתקין לו ולבנו כנפיים. לפני שהמריאו הזהירו שלא יגביה עוף, לבל יימס הדונג ששימש כדבק לכנפייו. בזמן שדאו האב ובנו במרומים, נשאו אליהם ספנים ורועים את עיניהם וחשבו שהם אלים. אך למרבה הצער, בעיצומה של חווית ההתעלות, ואולי בשל כך, לא שעה איקרוס לאזהרות אביו, הגביה עוף ,התקרב לשמש עד שהדונג נמס מחום קרניה, הכנפיים התרופפו והוא צנח אל הים.

האמנם כמוהו כנרקיסוס נענש על יהירותו , גבהות ליבו ,או על שאיפותיו היומרניות? או אולי ,תהיתי ביני לבין עצמי, אפשר גם לפרש את נסיונו הכושל של איקרוס כהתגלמותה של התשוקה המטפיזית לאינסוף, זו אשר אינה משתוקקת למה שיכול למלא אותה, אלא משתוקקת למה שיכול להשלים אותה, כפי שטוען לוינס ב"כוליות ואינסופי". כמו ב"אידאת האינסוף" שלפיה מתקיים יחס בין הסובייקט לבין האינסוף שאותו אין ביכולתו להכיל ואשר מצוי בנפרד ממנו, התכוון איקרוס לחרוג אל "עבר מהות שמחוצה לו", אל השלמתו, אל "הטמעת המהות החסרה",בשפתו של שמוליק, כל זאת כדי לכונן עצמי שלם ואחדותי , אך גם כדי להתמזג עם ההויה הקוסמית הכולית...לחרוג מעבר לעצמו ,לגעת באחרות המוחלטת , באלים עצמם.., התשוקה לפי לוינס "היא התשוקה לאחר במובן המוחלט של המילה". ובמילותיו הוא "זו תשוקה שקשובה למרחק, לאחרות, ולקיומו של האחר מחוץ לאגו. עבור התשוקה –האחרות הזאת...היא בעלת משמעות. היא מבינה אותה כאחרותו של הזולת, וכאחרותו של הנעלה מכל"("כוליות ואינסופי"עמ. 4).

שמוליק מבקש לגעת באותו עצמי שאליו הוא "מתייחס כאל האין שאיננו ניתן להגיע אליו".לגעת באותה עצמיות או אחרות חומקת, שאיננה ניתנת להכרה, בשל העובדה שאני אני והאחר הוא אחר. אך גם האחר, ירדן, רוצה לדעת אותו מבפנים, להמזג לתוכו בלי לשלול אותו כזולתעצמי, להכירו "כמי שיש לו אישיות משל עצמו" הוא אומר .הסוגיה הנשארת פתוחה נוגעת בשאלה האמנם אנו זקוקים ליותר מתאוריה אחת, מזו של העצמי, כדי להבין האם בקשתו של ירדן לדעת את מטפלו, באה בסתירה עם התקיימותו של שמוליק כזולתעצמי מואדר . האמנם יכולה להתקיים העברת האדרה, אותה הימזגות לתוך הרוגע של שמוליק והכרה בכוחו הכליכול, לצד בקשתו הלגיטימית של המטופל לדעת מה חושב המטפל שלו וכיצד הוא היה מתמודד עם אותן שאלות? נראה לי שכן. נראה לי שהמטופל ,באשר הוא, יודע והיה רוצה לדעת יותר טוב את מטפלו, כי דווקא בעצם הידיעה אותו, טמון הפוטנציאל לאחדות עמו, באמצעות העובדה הפשוטה שהוא מבין אותו וגם מובן על ידו. כך מתאפשרת מזיגה אמיתית עם זולת שגדולתו בעצם הבנתו המעמיקה, וכוחו בעצם הינכחותו שם בשביל המטופל שלו, והרוגע שהוא משרה נעוץ בהחזקתו את התקווה בשביל שניהם, וביכולתו להעניק למטופלו את תובנותיו הדינמיות והגנטיות. .

רענן קולקה מפליא לעשות באומרו כי היות זולתעצמי הנה הוויה כוליית שאיננה ניתנת לחלוקה. ושיחסי זולתעצמי הם מופע של "שדה של כוליות אחדותית שמתרחשת בו תנודתיות של אמפטיה קומפלמנטרית בין שניים שהם תמיד מעין אחד".אם נבין כי באותה משוקעות או מזיגה תיתכן גם זרימה של ידיעת העצמי את זולתעצמו בתוך אותו שדה אחדותי, באופן שאינו מעיד על ניפרדות של שני סובייקטים, אלא על תלות והתנייה הדדית בניהם ,כשהאחד משוקע בשני והאחר גם כן, אבל אחרת, מכאן אולי ניתן ליישב את ההדורים. מכאן יכולה להתקיים חוויה משותפת זרימה חופשית של ידיעה זה את עצמיותו של זה, כזו שלא פוגמת ולו במעט באיון הזולתעצמי מיישותו וכינונו כסובייקט אחראי עבור האחר. ". ועל אף שאין החולקים שמדובר באי הדדיות ובא-סימטריה אתית בהגדרה, הרי הזולת, גם אם הוא זולתעצמי, הוא תמיד ,במילותיו של לוינס, "ההזדמנות לנוכחותה של אחרות לכשעצמה" כי "השונות והאחרות נאמרים ביחס אל זולתם, ולא לכשעצמם" (אלי שיינפלד ב"פלא הסובייקטיביות" עמ 73)
  
•  רשמים ממפגשים בצוותא
•  רשמים מיום העיון "פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח האדם"
•  רשמים מיום העיון החוויתי על "המלט"
•  רשמים מיום העיון החוויתי " הרטיטי את ליבי"
•  רשמים מיום העיון החוויתי על הבנאליות של האהבה
•  רשמים מיום העיון החוויתי על ניצחון הרוח
•  רשמים מיום העיון שבמרכזו ההצגה "לא אשנא"
•  יום האיגוד 2009
•  יום האיגוד 2010
•  יום האיגוד 2011
 
רשימת תפוצה
לקבלת חומר ועדכונים מפעילות האיגוד, מלא את הדו”אל שלך ושלח
ליצירת קשר 
050-5419907, email
או השאר פרטיך ונחזור אליך

 
                                                                                                                                ת.ד. 115, משגב דב 7686700. טלפון: 050-541-9907  דוא"ל: elinoarx@netvision.net.il

Header images: Jean Metzinger, 1907, Paysage coloré aux oiseaux aquatique,oil on canvas, 74 x 99 cm, Musée d’Art Moderne de la Ville de Paris
________________________________________________________________________________________________________________________________________________

עיצוב: יונה קדרון - גרפיקלי | הקמה: סטודיו רותם-בר: rotembarstudio.com
לייבסיטי - בניית אתרים